כמידי שנה, אירחנו אמש במרכז להורות משמעותית, יחד עם האמונה על המיזם בעיר, נורית טופז, את ערב "זיכרון בסלון" – ערב של שיח פתוח, רגש משותף וזיכרון שממשיך לחיות. פגשנו את מר יוסף שלמה, שורד שואה, ששיתף בעדות אישית ומטלטלת על ילדותו כילד בן 7 בתקופת השואה ברומניה. את הערב הנחתה הסופרת ורדה גנזך, בליווי מוזיקלי מרגש של יוליה גוליגר ואיתי בנישו – שיחד יצרו מרחב של כאב, זיכרון ותקווה.
היום, התכנסו עובדי הרשות ביחידות מהות השונות ברחבי העיר, לטקסי זיכרון. יחד עצרנו את שגרת היום, הדלקנו נרות, והתייחדנו עם הסיפור שצרוב בלב כולנו. מנכ"לית מהות, סימונה מורלי, ציינה: "מחובתנו להמשיך ולספר את סיפורם – למען תמשיך עדותם להדהד לדורות הבאים."
בימים שבהם כאב השבעה באוקטובר ממשיך ללוות אותנו, ותפילותינו נתונות לשובם של 59 החטופים שעדיין מוחזקים בשבי – מקבל יום הזיכרון השנה משמעות חדה, כואבת ומטלטלת במיוחד. נישא תפילה לשובם ונאחל לימים שקטים.
זהו יום שמזמין אותנו לזכור, להתבונן פנימה, לבחור באחדות, בזהות ובאחריות ההדדית. מתוך שברי הכאב, נולד גם כוח – כוח לחיבור, לתקווה ולמשמעות מחודשת.
לעולם לא עוד.
